למה הילד שלי לא שומע בקולי?
"אני דורשת מהבת שלי לסדר את המשחקים בהם שיחקה, היא כבר בת 4 ומסוגלת לכך אך היא לא מוכנה בשום אופן, אין לי כח – כך היא טוענת. ואני מוצאת את עצמי מסדרת במקומה והרגשה של ניצול מלווה אותי"
"הילד שלי מתעקש דווקא על שתיה מתוקה, אני ממש לא מעוניינת להסכים לכך אבל כשהוא צורח ומשתטח על הרצפה אני מתייאשת. ומגישה לו מיץ מתוק, אך הטעם שבפי חמוץ לגמרי..."
אנחנו כהורים מרגישים פעמים רבות כי הילדים שלנו מנצלים אותנו, קובעים לנו את סדר היום, מכתיבים לנו את הכללים בבית,
ולנו לא נותר אלא להשלים עם המציאות או לכעוס על המצב אך נדמה לנו כי אין דרך אחרת- האמנם?
נחשוב לרגע -מה קורה לנו אחרי שאמרנו הוראה מסוימת? מדוע אנו לא מצליחים לגרום לכך שהילד יבצע אותה?
הקושי בהטלת משמעת ובהצבת גבולות נובעים במידה רבה מהחשש שלנו מתגובת הילד או מחוסר בטחון בדעתנו ובדרישתנו.
אנחנו חוששים שמא הילד יבכה, מרחמים עליו כי יהיה לו קשה, מעדיפים לוותר כדי למנוע חיכוכים. הבכי והצעקות או הסירוב של הילד הם אכן ניסיון לא קל בשבילנו כהורים אשר רוצים באמת את טובת הילד. ומפחדים כי הצבת הסמכות תגרום לילד להיות פחות מאושר.
לעיתים קרובות אנו כלל לא בטוחים האם דרישתנו צודקת, אולי באמת הילד יהיה 'מסכן' אם נשלול ממנו את רצונו, שמא נגרום לבעיות בעתיד ולכן עלינו להתגמש איתו בהווה?
כתוצאה מכך נוצרים וויתורים, כניעה, הסכמה שבשתיקה לדברים שהיינו מעדיפים למנוע או שיקרו אחרת.
רגשות האשמה יחד עם הבלבול וחוסר העקביות מחלישים את הסמכות של ההורים ומאפשרים לילד לנצל זאת ולקבוע את העובדות כרצונו.
אז מה עושים- איך נצליח להביא את הילד לקבל את דברינו בצורה נעימה?
1.הבסיס ליצירת סמכות הורית היא הידיעה הברורה שלנו כהורים שאכן אנו הדמות המוסמכת אשר עליה הילד יוכל להישען ולסמוך. 
ויצירת משמעת וגבולות הם לטובתו הן בגיל הרך והן לעתידו כבוגר.
בהווה - ילד ללא גבולות וללא משמעת מתהלך בעולם חושש ולא בטוח. הוא מרגיש כי המבוגרים הינם חלשים. הם אינם יכולים לעצור אותו או להחליט עבורו ובוודאי לא יהיו מסוגלים להגן עליו.
ולגבי העתיד - עלינו להפנים את העובדה כי ההתמודדות של הילד מול כללי המשמעת מחשלת אותו לכל החיים ונותנת לו הרגלים מצוינים אשר הכרחיים בחיי החברה ובמסגרות הגן ובית הספר. לדוגמא כישורים של דחיית סיפוקים -כאשר ילד לומד לקבל את ה"לא" שלנו לשתיה מתוקה, הוא רוכש גם את היכולת לחכות בתור למשחק כי עכשיו זה 'לא' הזמן שלו. כמו כן –אם הוא יבין שעליו לסדר את המשחקים הוא לומד לקחת אחריות על החפצים ומפתח את הבגרות והעצמאות שלו.
כאשר ההורה יודע בביטחון מלא שלטובת ילדו עליו להפעיל סמכות – הסיכויים שהילד ישמע ויבצע את דבריו עולים במידה ניכרת.
2. אכיפת הסמכות תוכל להתבצע רק באופן עקבי ולכן נחליט מראש מה אנו מעוניינים לדרוש ומה חשוב פחות ויכול לחכות לתקופה אחרת או לגיל גדול יותר.
3. הדרישה תתבצע בצורה ברורה תוך מתן זמן לילד כדי לבצע אותה- 
במקום לדרוש- "הרגע את מסדרת". או- "אתה חייב לבוא מייד".
נאמר – "עליך לסדר את המשחק, בעוד מס' דקות החדר צריך להיות מסודר".
או – "כוס המים במטבח מחכה לך על השיש. אני בטוחה שתשתה עוד מעט".
4. כאשר נוצרת התנגדות - לא נכנסים ללחץ!
אנחנו חוזרים על ההוראה, הדרישה, ההחלטה ומאפשרים לילד להרגע.
חשוב שנבין את רגשות הילד ולכן נשדר לו כי אנו מקבלים את הקושי שלו אך יחד עם זאת מאמינים שיתגבר. נוסיף משפטים של שיקוף ואמפטיה – "אני מבינה שקשה לך, זה בסדר שאתה כועס, זה מרגיז אותך ולכן אתה צועק".
נזכור שכאשר אנו נותנים לילד להירגע מהבכי או מהצעקות אנו מקנים לו את יכולת הוויסות הרגשי והשליטה העצמית וזוהי מתנה לכל החיים!
5.אפשר להציע לילד אפשרות בחירה בין 2 פעולות אותם אנו מקבלים. כמו – "את יכולה לסדר לפני הארוחה או לאחר מכן". או – "אתה יכול לשתות את המים עם קשית או בכוס יפה" וכד'
6.במקרים מסוימים יש צורך בעזרה פיזית קצרה- נתינת יד לסידור המשחקים, או הרמת הילד מהרצפה בצורה רגועה.
בכל המקרים ההוראה שלנו נשארת במקומה וללא הרגשת חולשה או חוסר אונים שלנו כהורים.
לאחר מספר פעמים בהם הילד ירגיש שאנו לא חוששים מתגובתו ומתמידים בהפעלת הסמכות באופן החלטי ורגוע הוא יקבל זאת ונוכל להיות מרוצים מהמשמעת שיש לנו בבית.
אנחנו כאן  ב"קול להורה" נשמח לעזור בכל שאלה הקשורה לחינוך והתנהגות בגיל הרך (0-6)
בטל': 02-5866333  (אפשר להשאיר הודעה)


ניתן לפנות לריקי להזמנת קורסים / השתלמויות בטלפון 052-7144606 




HyperLink