מינקות לילדות / מלכי טפירו
מי שמתבונן בתינוקות לעיתים קרובות מתרשם מן ההבדלים המהותיים שביניהם: חלקם שלווים למדי ונסערים רק לעיתים רחוקות. חלקם מתעוררים בקלות, בוכים לעיתים קרובות ומתקשים להירגע.
יש תינוקות הבטוחים בעצמם בהיתקלם בהתנסויות חדשות.
אחרים חששנים ומהססים לנוכח כל דבר חדש.
נראה שהבדלים אלו נובעים מכוחו של "המזג", המזג ניתן לנו מלידה, היא מתבטא בתגובות שלו לגירויים ובהבעה רגשית למאורעות החיים, במילים אחרות: מהו הלך הרוח המאפיין את חיינו הרגשיים.

מהו המזג?
המעגל הרגשי של חיינו נתון לשליטת המזג, הוא בא לידי ביטוי בהבעה רגשית. ותגובה שלנו על מגוון גדול מאד של גירויים.

ישנם הבדלים אינדיבידואליים במזג:
במחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד על ידי הפסיכולוג ההתפתחותי הנודע ג'רום קאגאן עולה שאנו, כאנשים נבדלים זה מזה במזגנו, כלומר ביחס לרגשות הקיימים בנו, במידה בה הרגש מתעורר אצלנו, במשך הזמן של קיומו ובמידת העוצמה שיש לנו בסופו של דבר.
מטרת המחקר המוצע בעבודה זו היא לבחון האם ניתן לשנות מערכת רגשות שכזאת הקבועה מראש מכוח הביולוגיה או שמא "המזג" ניתן לשינוי במרוצת החיים? כמו כן יש מקום לברר מהן ההשלכות של המזג בתקופת הינקות והילדות על ההתפתחות בעתיד.
בסקירת הספרות שלהלן נציג את התיאוריות השונות שקמו סביב שאלה זו, וכן נגדיר את תפקיד היועץ ביחס ל"מזגם הקשה" של ילדים בגיל הרך במערכת הגנית. 
 
מינקות לילדות 
בפרק זה נסקור את האינטראקציה הקיימת בין ילדים בעלי מזג שונה, ובין הסביבה בה הם נתונים. נעסוק בשאלה האם קיימת גמישות באינטראקציה הזאת והאם קיימת מידה של התאמה בין תכונותיו של הילד לבין הציפיות וההתנהגויות של דמויות מפתח בסביבה.

במחקר שנערך על 141 ילידי ארצות הברית במשך למעלה מ-20 שנה, אשר בתחילת המחקר היו תינוקות. המחקר נועד לבדוק את מזגם במשך שלבי ההתפתחות השונים למן הינקות, הילדות, הנערות ועד הבגרות, וכן את התנהגות ההורים כלפיהם במשך השלבים השונים ובהופעתן של הפרעות התנהגויות בשלבים שונים של התפתחות. על סמך הנתונים שנאספו ניתן היה לחלק את רוב תינוקות לשלוש קבוצות עיקריות:
כ-40% מהילדים ניתן לאפיין כילדים "נוחים" עליזים וערניים, בעלי שעות קבועות לשינה ואכילה.
כ-10% מהם היו ילדים "קשים" ילדים אלו בכו הרבה, היו חביבים פחות לסביבה והגיבו בהתקפי רוגז על תיסכולים קלים.
כ-15% כונו "ילדים שדרוש להם זמן כדי להתחמם" וכ-35% לא סווגו לשם קבוצה.

לאור ממצאים אלה החוקרים סבורים שאין לראות את הדפוסים הללו על רקע האישיות של הילדים או השיטות החינוכיות של ההורים. הם כנראה מייצגים הבדלים מהותיים במבנה המזג בראשית התפתחותו של הילד.

למשל בגיל 7 התינוקות שכונו "קשים" גילו "קשיים" רגשיים רבים יותר מאשר הילדים בקבוצות האחרות, מצד שני התברר שהיו מקרים של "תינוקות קשים" שבמרוצת הזמן גילו הסתגלות נוחה וזאת בשל הגישה הסבלנית והרגועה שהפגינו ההורים כלפיהם וכן להיפך: תינוקות נוחים עלולים לגלות קשיים שונים במשך ההתפתחות. בסופו של דבר הגיעו החוקרים למסקנה שההתפתחות במהלך הזמן משקפת את פעולת הגומלין שבין תכונות המזג ליתר התכונות של הילד - לבין הזדמנויות, הדרישות והלחצים שבסביבה המשפחתית והחברתית שבה הילד גדל.

האם ילדים עשויים להבחין בסוגי "מזג"?
כפי שהוזכר קודם קיימת חלוקת קטגוריות במזג האנושי. ניתן להבחין בהם אפילו מגיל הינקות.
לכל קטגורית מזג מרכיבים שונים, נתייחס לשניים מהם: 
  1. תגובות פנים גופניות: כאשר האדם כועס, לדוגמא הוא עשוי לרעוד או להרים את קולו אפילו כשאינו רוצה בכך.
  2. הבעת הפנים: כשחווים, למשל, מצב של סלידה קרוב לוודאי שמקמטים את המצח, העפעפיים עצומים חלקית.
 

ילדים עשויים להבחין בקלות במצב המזג של המבוגר העומד מולם, אך מאידך המבוגר יכול לעטות על פניו ארשת שונה מהמצב בו הוא נתון, כעין מסכה, ובמצב הזה הילדים לא בשלים דיים להבחין. כדוגמא לכך אפשר להביא את דמות הגננת שהיא מהווה דמות דומיננטית מאד בעיני הילד. נניח שהבוקר היא נתונה בסערת רגשות מסיבות אישיות, אך עוטה על פניה ארשת רגועה ונינוחה למען הילדים. הילדים אינם מצליחים להבחין במצב רוחה האמיתי של הגננת.
HyperLink
היו מקרים של "תינוקות קשים" שבמרוצת הזמן גילו הסתגלות נוחה וזאת בשל הגישה הסבלנית והרגועה שהפגינו ההורים כלפיהם וכן להיפך: תינוקות נוחים עלולים לגלות קשיים שונים במשך ההתפתחות