מוצץ, עד מתי?? / שבי בן חמו
כשילד משתמש במוצץ בגיל ארבע האם זה אומר שיש לו בעיה?
פרידה ממוצץ היא שלב בהתפתחות שקשה לעיתים לעבור אותו, ותמיכת ההורים והצוות המחנך, היא נחוצה וחיונית.
פעולת המציצה היא רפלקס מולד, המציצה היא צורך התפתחותי חיוני עבור התינוק בשבועות הראשונים לחייו. ודרכה נוצר הקשר הראשוני שלו לעולם (יניקת החלב). למציצה יש גם אפקט הרגעה, העוזר לו להתמודד עם תחושות הפחד שהוא מרגיש כאשר אמו אינה בסביבתו האפקט המרגיע מאפשר לו להירדם בשלווה.

המוצץ משמש את הילד כ"אובייקט מעבר", ועוזר לו להתמודד בזמן שהוריו אינו לידו וכן בזמן הפרידה מהוריו כאשר הולך לגן. הילד ייצמד למוצץ לקראת שינת הלילה, שהיא לגביו פרידה מהסביבה המוכרת הקרובה ומעבר לתוך חוויה לא ידועה ולעיתים גם מפחידה (הלילה).
מוכרת לנו התמונה של ילד הכרוך אחר המוצץ שלו, או מס' מוצצים ואינו מוכן להחליפם, משום שהם משמשים בעבורו עוגן של דבר מוכר וקרוב.

נשאלת השאלה: מתי לגמול מהמוצץ?
יש לשים לב ולהתייחס לבשלותו הרגשית והפיסיולוגית של הילד. ניתוק הילד מהמוצץ באופן שרירותי נותן לו תחושה שמשהו יקר נעלם, והיצמדות לאימו שמא גם היא תיעלם. בגיל שנתיים- שנתיים וחצי השלב האוראלי מתחיל להיעלם והילד מתחיל לחקור את סביבתו גם בדרכים אחרות. זהו הזמן לבדוק אם הילד מוכן לגמילה.
תהליך הגמילה שונה מילד לילד. יש ילדים הנגמלים מהר, ויש ילדים שהתהליך איתם הוא איטי והדרגתי. הם ירצו כי המוצץ יהיה בכיס..או במקום שתהיה להם גישה קלה אליו. ההבדלים בין הילדים נובעים מהבדלים בקצב ההתפתחות האישי במבנה האישיות – כוח התמדה, נחישות. ובסביבה בה הילד גדל.
לבית ולסביבתו של הילד השפעה רבה על תהליך הגמילה שהוא עובר. סיפורים מסייעים לו לעבור את השלב בקלות, חיזוקים מהוריו וכן ילדים גמולים שהוא רואה בסביבתו, מגבירים בו את האמון בעצמו וביכולתו לביצוע המשימה.
יש לשתף את הילד ולשמוע את דעתו, מתי ובאיזה מצב המוצץ חשוב לו, מתי הוא מעדיף למצוץ ומתי לא כדאי להגיע להסכם כי השימוש במוצץ יהיה רק בזמנים מסוימים כמו- רק בבית, רק בלילה וכו'.

האם גמילה דרסטית עשויה להזיק לילד?
משימת הגמילה היא כמו כל משימה התפתחותית אותה עובר הילד. עמידה במשימה מחזקת בו את האימון בעצמו וביכולותיו ומוסיפה להרגשת השליטה העצמית.
ניתוק הילד מהמוצץ באופן שרירותי יגרום לו להרגשה של חסר, וחוסר שליטה במצב, ולא יהיה לו הכוח לעמוד במשימת הגמילה, אלא יהיה טרוד מאד בהרגשת הפחד שאימו תעלם כפי ש"נעלם" לו המוצץ. השלכות שליליות יהיו גם על התנהגותו, הוא ירבה לבכות, יפחד להישאר לבדו, ויתכן כי יפתח חרדות.
חשוב לזכור כי תקופת הגמילה קשה עבור הילד והוא זקוק בזמן זה לתשומת לב ולעזרה בהרגעה.

האם יש חשש מהתמכרות למוצץ, או מתלות שהילד יתקשה להשתחרר ממנה?
ככל שהילד גדל נוצר תהליך טבעי של גמילה ולהיטותו למוצץ במשך רוב שעות היום תלך ותפחת. גם שידור מסרים מהסביבה תורמת ומעודדת את הילד לתהליך הגמילה המיוחל. עם הזמן יחוש הילד כי אינו צריך להיות תלוי במוצץ והוא יכול לתפקד בלעדיו, משום שפיתח לעצמו כוח פנימי להתמודדות.

ההבדל בין מציצת אצבע למוצץ!
ההבדל העיקרי הוא הגמילה. הגמילה ממוצץ קלה יותר משום שיש אפשרות להפסקות בפעולות המציצה כאשר המוצץ לא בהישג ידו. והילד מתרגל לתפקד בלעדיו. אך האצבע תמיד איתו!! והפיתוי להכניס אותה לפה גדול יותר, ולכן נמצא גם בגילאים הגבוהים ילדים המוצצים אצבע, מה שנדיר במציצת מוצץ.

ולכן עלינו כהורים להתאזר בסבלנות, ולחכות לשלב בו הילד יראה סימנים כי הגיע לדרגת הבשלות המתאימה. ומצד שני לסייע לו להינתק מהמוצץ בעזרת סיפורים, שירים. העוסקים בנושא על מנת להגיע לתוצאה המיוחלת.
HyperLink
ניתוק הילד מהמוצץ באופן שרירותי יגרום לו להרגשה של חסר, וחוסר שליטה במצב, ולא יהיה לו הכוח לעמוד במשימת הגמילה, אלא יהיה טרוד מאד בהרגשת הפחד שאימו תעלם כפי ש"נעלם" לו המוצץ